<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' חנינא בר אדית</h1>
<h2>דף לה:</h2>
גרס' במס' שבועות פ' שבועת העדות בגמרא השביע עליהם בא"ל ובכל הכינויים הרי אילו חייבים ורמינהי יתן ה' אותך לאלה ולשבועה מה ת"ל והלא כבר נאמר והשביע הכהן, אלא לפי שנאמר ושמעה קול אלה נאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה מה להלן שבועה אף כאן שבועה מה להלן בשם אף כאן בשם, אלמ' על הכינוים פטור, אמר אביי לא קשיא הא ר' חנינא בר אידית הא רבנן דתניא ר' חנינא בר אדית אומ' הואיל ואמרה תורה השבע ואל תשבע, קלל ואל תקלל, מה השבע בשם אף לא תשבע בשם. ובתחילת שבועת הדיינין [ל"ח ע"ב] היכי משבעינן ליה אמר רב יהודה אמר רב משביעין אותו בשבועה האמורה בתורה, א"ל רבינא לרב אשי כמאן כר' חנינא בר אידי דאמר בעינן שם המיוחד אמר [ליה] אפילו תימא רבנן וצריך לאתפושי חפצא בידיה, ופרש"י דהא דאמר רב יהוד' אמר רב בשבועה האמורה בתורה לאו בשם המיוחד קאמר אלא אתפיסת חפץ קאמר או ס"ת או תפילין כאברהם דאתפסיה בברית מילה וכדרבא דאמר רבא האי דיינא דאשבע בה' אלקי ישראל בלא אתפסת חפץ נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר והילכת' כוותיה דרבא כדמסיק התם. גרס' בתוספתא דשבועות פ' המשביע את חבירו [פ"ג ה"ה] קול אלה ר' יהוד' אומר אלה זו קללה קול זו שבועה, ר' שמעון אומר אלה זו שבועה קול אילו הכינויין, אלמא מתניתי' ר' שמעון וי"ל דר' יהודה כר' חנינא בר אדית סבירא ליה. והלכות שבועה מפורשו' בחבורי [משפטי] שבועות דרב היי גאון [ובשאילתות דרב אחאי גאון] (ו)בפרש' ויקרא מפרש בפרש' ושמעה קול כיצד היו נוהגין לאיים על הנשבע והמשביע.
